המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים

המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים לעשרות השנים הבאות - פרויקט הדגל של חברת "מקורות"


 

מסורת של קיום חיים


עוד מימי קדם סבלה ירושלים ממיעוט מקורות מים טבעיים, ומסכנה של מחסור במי שתייה. מערכת המים של ירושלים התבססה באותם ימים על בורות לאיסוף מי גשמים ועל מעיינות בתפוקה נמוכה יחסית. מקורות מים אלו לא הספיקו לגודל האוכלוסייה ולרמת החיים של המאה ה-20. בשנות ה–30 בנו הבריטים את מערכת אספקת המים שהובילה מים מהשפלה לירושלים. מערכת זו ידועה כיום בשם "הקו המנדטורי". הקו, באורך של 63 ק"מ, הוביל את המים ממקורות הירקון לירושלים ולאורכו הוקמה מערכת שלמה של מתקני שאיבה וטיפול באיכות המים. עם הקמת המדינה נוצר צורך דחוף בהגדלה של אספקת המים לעיר הבירה המתפתחת. לשם כך הניחה "מקורות" בתחילת שנות החמישים את הקו השני שהוליך את המים מאזור חולדה לירושלים. הצרכים לא הפסיקו לגדול ובשנת 1979 הסתיימה הנחתו של הקו השלישי במקביל לתוואי הקו השני. הצרכים המשיכו לגדול ו-15 שנים מאוחר יותר, ב-1994, נחנכה מערכת מים נוספת -  הקו הרביעי לירושלים, כגיבוי למערכות הקיימות. הפעם בחרה "מקורות" בקו בקוטר גדול במיוחד, במטרה להניח תשתית ארוכת טווח לאספקת המים לירושלים.

 

מגה-פרויקט לאספקת מים לירושלים

 

לנוכח הגידול באוכלוסייה לא תוכלנה ארבע המערכות שהונחו במאה שעברה לתת מענה לגידול בצריכת המים בעיר. לפיכך, "מקורות" בונה את הקו החמישי לאספקת המים, "המערכת החמישית לירושלים", אשר תענה על צורכי אספקת המים לירושלים וסביבתה בעשרות השנים הבאות. המערכת, שהינה פרויקט הנדסי מורכב, תיצור גמישות תפעולית באספקת המים, תצמצם שאיבה מקידוחים באזור ההר ותביא לחיסכון אנרגטי ושיפור משמעותי באמינות אספקת המים.
המערכת תספק מענה לצריכת המים בעיר גם באמצעות חיבור ל"מוביל הארצי החדש" – פרויקט הדגל של "מקורות" בימים אלה - והעברת מים מותפלים ממתקני ההתפלה הממוקמים לאורך החוף.

 

ממה המערכת מורכבת?

"המערכת מורכבת משני קטעים: הקטע המערבי מתחיל בחיבור למערכת המים הארצית באזור חולדה, ומגיע עד צומת אשתאול. קטע זה הושלם וכבר החלה אספקת המים באמצעותו ליישובי הסביבה. שתי התחנות הראשונות, "כפר אוריה" ו"חולדה" הוקמו על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברת בת של "מקורות", וכוללות גם משאבות ענק ייחודיות במינן, בעלות ספיקה ויעילות אנרגטית גבוהות, שתוכננו במיוחד עבור הפרויקט

פרויקט "המערכת החמישית לירושלים" כולל הקמת ארבע תחנות שאיבה גדולות להעלאת מים מגובה פני הים לגובה של כ-900 מטר, בספיקות גבוהות מאוד ובמסגרתו משתמשת "מקורות" לראשונה במשאבות ובמנועים שתוכננו במיוחד לפרויקט זה. על אף מורכבותו של הפרויקט, הוא תוכנן תוך שמירה אופטימלית על הטבע, ותוך ביצוע פעולות משמרות לסביבה המיוערת, הסובבת את האזור.

"הקטע המזרחי מתחיל בחיבור לקטע המערבי בצומת אשתאול, ומסתיים בעמק מוצא, מקום החיבור למערכת העירונית של ירושלים. הקטע המזרחי כולל חציבת מנהרה, באורך של כ-13 ק"מ ובקוטר הנע בין 3.5 ל-4 מטרים. תחילתה באזור אשתאול וסיומה במבואות עין כרם." עם סיום הקמת מנהרת המים , תסתיים הקמתה של המערכת החמישית לירושלים ותתאפשר עמידה בכל יעדי אספקת המים לבירה וסביבותיה.

 

החלק המזרחי – המנהרה:

  • קטע זה מתחיל בחיבור לקטע המערבי, בצומת אשתאול, ומסתיים בעמק מוצא – מקום החיבור למערכת העירונית של ירושלים.
  • החלק המזרחי, כמו המערבי, מציב בפני מקורות אתגרים טכנולוגיים, הנדסיים וסביבתיים, שחלקם פורצי דרך וטרם בוצעו בעבר בישראל  -  כמו לדוגמא -  העלאת המים המותפלים במעלה ההר באמצעות מנהרת לחץ, ראשונה מסוגה בארץ, הנחצבת בהר באורך של כ-13 ק"מ ובקוטר של 102 אינץ'.
  • המנהרה נכרת באמצעות מכונת TBM, שנבנתה במיוחד באוסטריה ומופעלת בטכנולוגיה מתקדמת.
  • מנהרה מסוג נחשבת לפורצת דרך גם ברמה בין-לאומית - בעולם קיימות מנהרות בודדות העונות לאתגר הטכנולוגי- ההנדסי המורכב הזה.
  • ההחלטה על הקמת המנהרה התקבלה כדי למזער את הפגיעה בשמורות הטבע שבסביבה ולאחר שנבחנו חלופות רבות.   
  • אתגר טכנולוגי-הנדסי נוסף הוא העלאת המים המותפלים מגובה פני הים, דרך שטח הררי ומבותר עד לגובה של כ-900 מטר. מדובר בקליטה של כ-65,000 מטר קוב מים לשעה והעלאתם לפסגות ירושלים באופן שיבטיח חיסכון באנרגיה.

התייעלות אנרגטית ופיתוחים טכנולוגיים:

  • ההתייעלות האנרגטית היא אחד מהמאפיינים המזוהים עם התכנון, ההקמה והתפעול של המערכת החמישית לירושלים.
  • במסגרת זו בולטת פעילותה של 'מקורות' בבניית תחנת מיתוג חשמלי (השנאה) לצורך המרת חשמל ממתח עליון למתח גבוה.
  • התחנה הייחודית מהווה פריצת דרך טכנולוגית בישראל. מטרתה לאפשר את הפעלתם של משאבות ומנועים

    גדולים במיוחד, בסדר גודל שטרם נראו בישראל מאז הקמת "המוביל הארצי".
  • כדי להפעיל את המשאבות והמנועים נדרשת אנרגיה בהיקף של -45 מגה-וואט. מדובר בכמות שוות ערך להפעלת אנרגיה של עיר בת כ-20 אלף תושבים.
  • בעזרת המערכות  הטכנולוגיות, שבהן תשתמש מקורות לראשונה, תסופק האנרגיה הנדרשת להובלת המים לאורך  תוואי ההולכה ההררי, תוך הבטחת התייעלות וחיסכון.
  • בעקבות הצטרפותה של  המערכת החמישית לירושלים (בשלב זה החלק המערבי) למערכות המים הקיימות, שמספקות מים לירושלים וסביבותיה, פיתחה מקורות מודלים חדשים לניהול מיטבי של משאבי המים לירושלים ושינועם בין מערכות האספקה.

 

פיתוח בר קיימא:

  • מדיניות פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי הטבע והנוף באים לידי ביטוי  בהקמת המערכת החמישית לירושלים.
  • תוואי המערכת עובר בשטח בעל רגישות נופית גבוהה – חורש טבעי, גנים לאומיים  ועתיקות. כדי לא לפגוע בערכים חשובים אלה משתפת מקורות פועלה עם הארגונים הירוקים-סביבתיים, בראשם קק"ל, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית "מטה יהודה" ויישובי המועצה.
  • בנוסף, אדריכל נוף מלווה את תכנון העבודות וביצוען בכל שלב ושלב.
  • טרם ביצוע העבודות והנחת הקווים, סקרה מקורות את השטח לאיתור ומיפוי האזורים הרגישים וערכי טבע העלולים  להיפגע, לרבות עצים, צמחייה ובעלי חיים.
  • בהמשך הגדירה מקורות את רצועת העבודה, כך שתעמוד בדרישות איכות הסביבה המחמירות -  העתקת עצים למקומות חלופיים, סימון והשארה במקום של עצים שנועדו לשימור וכן דאגה להוצאת גיאופיטים ושימורם בחווה ייעודית עד לתום העבודות והשבתם לקרקע.
  • העקרונות המנחים את פעילותה של מקורות לשמירה על ערכי הסביבה והנוף  - כיסוי הנחת הקווים בנטיעות, הסרת מפגעים באזור, קביעת רצועת עבודה מצומצמת באזורים רגישים, שימוש בחומרים ושיטות עבודה ידידותיים לסביבה, מזעור וצמצום הפגיעה בטבע.
  • במהלך העבודות מקפידה מקורות לשמור על מעטה הקרקע, שבה מצויים החומר האורגני, הזרעים ובעלי החיים, תוך דאגה במקביל לטיובה וחיזוקה של הקרקע.
  • מקורות מתמודדת בביצוע העבודות עם כמיליון מ"ק של עודפי קרקע. העודפים מפונים לצרכים סביבתיים וחקלאיים.
  • עם סיומן של העבודות ביצעה ותבצע מקורות שורה ארוכה של פעולות לשיקום נופי והחזרת השטח לקדמותו – פיזור אדמת חיפוי, שיקום דרכי יער , ייצוב מדרונות באמצעות יצירת מסלעות וטרסות, העתקת גיאופיטים שנשמרו בזמן העבודות ונטיעת עצים חדשים. בהמשך – טיפוח ותמיכה בעצים שהוחזרו וניטעו.בשטח.