על התפר בין עשורה השמיני לעשורה התשיעי, הוציאה "מקורות" לפועל מגה-פרויקטים בהיקף של כשישה מיליארד ש"ח בחמש השנים האחרונות. פרויקטים אלה הם חלק מתוכנית רחבה של "מקורות" לפיתוח משק המים בישראל. הפרויקטים מיועדים לתת מענה לצריכת המים בדור הנוכחי ובדורות הבאים. לצד פיתוח משק המים המקומי, "מקורות" גם אחראית על פרויקטים משמעותיים ומגוונים של מים ברחבי העולם. עם מלאת 80 שנה ל"מקורות", נסקור בכתבה הנוכחית את המרכזיים שבפרויקטים המצויים תחת שרביטה.
"המוביל הארצי החדש": השלמת מהפכת משק המים בעידן ההתפלה עם מתקן ההתפלה באשדוד
בשנת 2015 השלימה "מקורות" את הקמתו של מגה-הפרויקט העצום "המוביל הארצי החדש", מגדול מפעלי התשתית במדינת ישראל בשנים האחרונות. הפרויקט אפשר להוציא את ישראל ממשבר המים המתמשך, והוא מסמל את הכניסה של משק המים הישראלי למה שניתן לכנות "עידן ההתפלה".
בעשור האחרון הוקמו חמישה מתקני התפלה לאורך מישור החוף.המתקן באשדוד שייך לקבוצת "מקורות". כיום חמשת מתקני ההתפלה פעילים ומספקים כ-600 מיליוני מטר קוב מים לשנה, והם 75% מצריכת המים הביתית בישראל, דבר המאפשר להפחית את השאיבות מהכנרת וממאגרי המים הטבעיים על מנת לשקמם, לאור תשע שנות בצורות רצופות, טרום עידן ההתפלה, שהצריכו שאיבות יתר על מנת לעמוד בכל יעדי אספקת המים.
מתקן ההתפלה האחרון שהוקם הוא מתקן ההתפלה באשדוד. הוא נבנה באמצעות חברת הבת של "מקורות", "מקורות פיתוח וייזום", האחראית לתכנונו, הקמתו ותפעולו למשך 27 שנה. היקף ההשקעה בפרויקט נאמד ב-1.6 מיליארד שקל. המתקן יספק השנה 100 מיליון מטר קוב מי ים מותפלים למערכת המים הארצית, והוא אף ערוך להרחבת האספקה ל-125 מיליון מטר קוב מים בשנה. במתקן ההתפלה באשדוד שולבו שיטות טכנולוגיות מהמתקדמות ובמקום אף הוקם מרכז לחקר התפלת מי ים בדגש על טיפולי קדם מתקדמים.
וכאן נכנס "המוביל הארצי החדש" לתמונה. מכיוון שאין כל משמעות להקמת מתקני התפלה ללא מערכת קליטה והזרמה לרחבי הארץ, הקימה "מקורות" את "המוביל הארצי החדש" לקליטת הכמות האדירה של מי הים המותפלים מחמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך רצועת החוף. "המוביל הארצי החדש" ממוקם במרכז ישראל ובנוי ממערכת צינורות בקוטר 100 אינץ'. הוא מחבר את מתקני ההתפלה הממוקמים לאורך רצועת החוף אל מערכת המים הארצית. הקמתו הייתה כרוכה בשינוי חשיבתי של התפיסה ההיסטורית של כיווני זרימת המים המסופקים במדינה – לא עוד מצפון לדרום בלבד כי אם ממערב למזרח וליתר הכיוונים. הכול לפי צורכי משק המים בעידן ההתפלה, כשמיטב הטכנולוגיה מהווה את ה"מוח" השולט על אספקת מאות מיליוני מטרים קוב מים מותפלים לרחבי המדינה. מדובר בפרויקט עצום בגודלו ובחשיבותו, בהשקעה אדירה של מיליארדי שקלים.
מתקן ההתפלה באשדוד והשלמת "המוביל הארצי החדש" מסמלים את השלמת מהפכת משק המים בעידן ההתפלה. עם השלמתו של הפרויקט, 75% מצריכת המים הביתית בישראל מתבססת כאמור על מי ים מותפלים. מדובר במהפכה, משום שמתקני ההתפלה הללו שוברים תלות בת עשרות שנים של מדינת ישראל במזג האוויר בעידן של התחממות גלובאלית. בהנחה של גידול אוכלוסייה ועלייה בצריכת המים בישראל, כמות המים המותפלים צפויה להספיק עד שנת 2025.
ראוי לציין, "המוביל הארצי" המסורתי הותאם אף הוא לעידן ההתפלה ובאמצעותו מסופקים מים מותפלים בכיוון זרימה הפוך, מדרום לצפון, ומגיעים עד לעיר כרמיאל. בנוסף, "מקורות" עמלה בימים אלה על הנחת קו מים מורכב במיוחד בקוטר של יותר מ-2.5 מטרים ובאורך 10 ק"מ שיחבר את כל מערכת אספקת המים של מתקנים ההתפלה שורק ופלמחים למתקן ההתפלה באשדוד. תודות לקו זה ניתן יהיה להזרים את המים המותפלים הן לכיוון דרום, למאגר חפץ חיים ולירושלים, והן לכיוון צפון בתקופת החורף. הקמתו הייתה כרוכה בחציות מנהרות בכביש פלמחים ונחל שורק, והכל בתיאום הדוק עם נתיבי גז וחברות נוספות.
מערכת המים החמישית לירושלים
"המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים" מהווה גם היא חלק מה-"מוביל הארצי החדש". מדובר בפרויקט אדיר, הכולל כריית מנהרה באורך 13 ק"מ שכרייתה כבר יצאה לדרך – והקמת ארבע תחנות שאיבה גדולות בהן יוצבו משאבות ומנועי ענק ייחודיים במינם, בעלי ספיקה גבוהה ויעילות אנרגטית גבוהה, שתוכננו במיוחד עבור הפרויקט. כדי לסבר את האוזן בנוגע להיקף תחנות השאיבה, אפשר לומר שמאז "המוביל הארצי" לא נבנו בישראל תחנות שאיבה בסדר גודל כזה. המשאבות היו הכרחיות, משום שבעוד שמרבית מנהרות המים בעולם מובילות מים בלחץ נמוך, גרביטציוני, מנהרת המים לירושלים תוביל מים מגובה פני הים לגובה 860 מטר, בספיקות גבוהות מאוד. הובלת המים בלחץ גבוה על פני אורך כזה – המים יוזרמו במנהרה בלחץ מכסלון לעין כרם – הופכת את הפרויקט לבעל ייחודיות בין-לאומית, ולאתגר גדול בפני המתכננים והמבצעים שלו. תנאים רבים נדרשים כדי לאפשר למנהרה לעמוד בלחצים הגבוהים הנדרשים לצורך תפקודה המיטבי, במיוחד כשמדובר בספיקת מים כה גדולה.
המערכת החדשה תפתור את בעיית המים העתידים בירושלים ובסביבתה עד לשנת 2065. כמו פרויקטים רבים אחרים של "מקורות", גם פרויקט זה הוא בעל חשיבות לאומית, עם השלכות חברתיות, כלכליות, סביבתיות ופוליטיות. פרויקט המערכת החמישית לירושלים אושר בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) כמפעל תשתית לאומי. זאת על שום חשיבותו הרבה, לא רק לירושלים עצמה, אלא גם ליישובים הסמוכים לה, למפעלים שכנים ולרשות הפלסטינית. הפרויקט צפוי להעלות את הצריכה לכדי פי ארבעה מהיכולת של המערכות הקיימות, ולתת מענה לאזורים אלה בעשרות השנים הבאות.
חיבור הערבות למערכת המים הארצית
עד לא מזמן, הייתה מערכת אספקת המים בערבה עצמאית לחלוטין, כלומר, מנותקת ממערכות מים שכנות, לרבות ממערכת המים הארצית. המערכת הסתמכה על למעלה מ-50 קידוחים לאקוויפרים שונים. בשנים האחרונות ביצעה "מקורות" פרויקט לתגבור המים לפריפריה. במסגרת הפרויקט הקימה החברה מתקני התפלה חדישים להתפלת מים מליחים ליישובים בערבה (בין היתר, ליישובים צופר, ספיר, עין יהב, חצבה, עידן ונאות הכיכר-עין תמר). מערכות ההתפלה כוללות איגום למים מותפלים, קווי אספקה והפניית מי הרכז של המתפילים לצורכי חקלאות. המתקנים, מהמתקדמים מסוגם, פועלים באופן אוטומטי, ללא מגע אדם, ומחוברים למרכז הבקרה של החברה באילת. כל מתקן מפיק כ-360 מ״ק מים מותפלים לשתייה ביממה, לכל צורכי הבית.
עקב הגידול בשטחי החקלאות ובאוכלוסייה באזור זה, הצורך לשפר את איכות המים המסופקים, כמו גם הבנת צורכי המים לעשרות השנים הבאות, הוכנה תכנית אב לאספקת מים לאזור, שאושרה ברשות המים בשנת 2012. בשנים האחרונות מקדמת "מקורות" פרויקט הנדסי מורכב של חיבור הערבה הצפונית והערבה התיכונה למערכת המים הארצית. המטרה היא שהערבה לא תישען עוד על מקור מים אחד של קידוחים מקומיים, אלא שהיא תהנה, כמו רוב אזורי הארץ, מתגבור אספקת המים האמינה והאיכותית של המערכת הארצית.
תוכנית האב לאזור הערבה הצפונית, הערבה התיכונה וכיכר סדום כוללת את הקמת קו "צפית סדום", עם שלוחה לאזור נאות הכיכר, שיחבר את אזור עין בוקק ואת הערבה למערכת המים הארצית. אורכם המצטבר של הקווים הוא 64 ק"מ. מדובר בפרויקט ייחודי מבחינה הנדסית, המאופיין בעובי דופן עבה במיוחד של הקווים. לצורך הוצאת התוכנית לפועל החליטה "מקורות" להניח קו המחבר בין הערבה הדרומית לערבה התיכונה: "קו מחבר ערבות." עקב מורכבות הפרויקט, חולק הקו לשלושה מקטעים, שאורכם 10-15 ק"מ. אישור התכנון דרש תיאום הדוק מול גורמים סביבתיים, מול צה"ל ומשרד הביטחון ומול רשות ניקוז ערבה. הפרויקט ארך כשנה וחצי והוא נוהל על ידי מרחב הדרום של חברת "מקורות" ובוצע על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברה הבת של "מקורות". לצורך אופטימיזציה טכנולוגית, הותקן אביזר הידראולי בעל פיקוד ושליטה מרחוק בחיבור בין הקווים, כך שבמקרה של תקלה ניתן להפסיק את העברת המים מרחוק, ובנוסף, לקבוע את כמות המים להעברה בהתאם למפלסי הבריכות התפעוליות.
הפעלת הקו ביולי 2016 מהווה צעד ראשון ואבן דרך ליישום תכנית האב לערבה התיכונה, ונותנת גיבוי למערכת אספקת המים בערבה התיכונה. גם לפרויקט זה של "מקורות" חשיבות לאומית גדולה, שכן החיבור יאפשר להאיץ את פיתוח הערבה, להגדיל את היקפי ההתיישבות, החקלאות המשגשגת ומיזמי תיירות.
פרויקט "אשכול סומך" לחיפה ולקריות
בימים אלו עמלה "מקורות" גם על ביצוע השלבים האחרונים של הקמת מערכת המים השנייה לאזור חיפה הקריות והגליל המערבי – פרויקט "אשכול סומך". הקו באורך 17 ק"מ ובקוטר 60 צול עשוי פלדה יחליף בהדרגה את המערכת הראשונה שהוקמה בשנות ה- 50, והוא יספק מענה להתרחבות האוכלוסייה וההתפתחות האורבנית באזור. הקו מתחיל בהתחברות ל"מוביל הארצי", באזור אתר אשכול, כך שניתן יהיה להעביר בו הן מי כנרת והן מים מותפלים מהמערכת הארצית. הפרויקט רחב הממדים פותח בהשקעה של כ-250 מיליון שקל ומבוצע תוך אתגרים הנדסיים ונופיים מורכבים ביותר. הפרויקט כולל, בין היתר, הקמת מאגר מי שתייה מהגדולים בארץ בנפח 215 אלף מ"ק. וכך תאפשר את פיתוח והרחבת היישובים באזור. בנוסף, מאחר שהמערכת היא דו כיוונית, היא תאפשר גם הזרמת מים ממתקן התפלה שיוקם בעתיד בגליל המערבי לכיוון "המוביל הארצי".